הבוקר בא תמיד

קנז מתאר את החוויה הצבאית הישראלית של אמצע שנות החמישים, מנקודת מבטה של מחלקת טירונים בטירונות כלל צה"לית, בבה"ד 4. חייהם של צעירים אלה, בני שכבות ועדות שונות, במסגרת הצבאית. קנז בעין רגישה ומדויקת מספק מבט פנורמי על החברה הישראלית הרלוונטי גם היום, שמעליו מתנוססת השאלה הקיומית הישראלית שלנו, האם נוכל לאתגרים? היש בכוחנו לקיים כאן חברה?

פרופ' מירב רוט בחרה ביומנה של אתי הילסום ״השמיים שבתוכי״ כספר שמעורר בה השראה, אותו יומן של בחורה סקרנית ונועזת ששואת הולנד ׳סגרה עליה׳ בהדרגה עד שנספתה באושוויץ. פרופ' רוט עסקה בה רבות, אבל הפעם בהרצאה הזו - היא הלכה איתה עד הסוף. היא רדיקלית בכל מובן: בהתבוננות פנימה, בדבקות בטוב, בתפקידה בעולם, ביחסה הטיפולי כלפי כולם, כולל כלפי אלהים. פרופ' מירב רוט נעה בינה לבינינו, בין שואת הולנד לישראל 2024 ונעזרת במפתחות שלה כדי להתייצב בלב הכאב והאתגר של חיינו כאן בעת הזאת.

בהרצאה זו נקרא בשיריה של אחת ממשוררות יפן האהובות והמוצלחות ביותר של העשורים האחרונים, שיבטה טויו, שהחלה לכתוב שירה לאחר שחצתה את שנתה התשעים. נקרא את מילותיה של שיבטה על אודות זיכרון, חרטה, געגוע, כמיהה, זקנה, חולי ובעיקר תקווה, ונעמיק בגישתה האמיצה להתמודדות כנה עם קשיי החיים על גווניהם וסוגיהם. הקריאה בשיריה של שיבטה חושפת חוכמה פשוטה ועמוקה שאנו עלולים לראות כפשטנית ואף ברורה מאליה, אך מבט מעמיק יותר חושף עד כמה דברים אלה יקרים, במיוחד היום.

פנחס שדה היה דמות חריגה בנוף הספרות הישראלית. אישיותו ויחסיו עם נשים היו שנויים במחלוקת והקימו עליו מתנגדים רבים. המשוררת, אגי משעול, תנסה לפתוח צוהר אל דמותו האניגמטית ואל כשרון הכתיבה הגאוני שלו. פנחס שדה לא היה כפוף לשום מסגרת מוסדית, חברתית או ספרותית, והחירות הזאת לקחה אותו לקצוות בחייו האישיים והספרותיים.

איך להביט ביופי: בין דפי הספרות אנו מוצאים יבשות ומקומות, מנגינות וחופים, דמויות ופנים, השפע והריבוי מבקשים גם בתוכנו שפע וריבוי, נצא יחד למסע בין כמה יצירות ספרות המבקשות לעורר בנו את יצר החיים.